נפגעי משרד הביטחון - מדריך זכויות 

הקדמה

מדינת ישראל לוחמת על זכותה להתקיים ולשרוד עוד משחר ינקותא. שנים ידע חבל ארץ זה קרבות קשים, כאשר טובים מבניה ובנותיה של הארץ נפצעו ונפלו על קדושתה וחירותה. היות והמציאות עבור העם היהודי בארץ ישראל לא איפשר לו אחרת, גויסו רבים לשמירה על המולדת, בצבא, במשטרה ובשירות בתי הסוהר והכל על מנת לשמור על המדינה ולקיימה, לשמור על יסודותיה, אשר נחקקו במגילת העצמאות (ובמהלך השנים בחוקי היסוד של מדינת ישראל) ולקבוע נס עבור העם היהודי בארץ ובתפוצות שיכריז, כי הסטוריית העם היהודי כפי שהייתה לאחר חורבן בית שני ועד הקמת מדינת ישראל - לא תחזור על עצמה.

כאמור, שנותיה הקצרות של מדינת ישראל גבו את בריאותם וחייהם של הטובים מבניה ובנותיה של המדינה. על מנת שלא יווצר מצב בו אלו שמילאו חובתם ונפצעו או נפלו במסגרת מילוי תפקידם יפגעו אף בפן הכלכלי (ובכך יפגעו אף משפחותיהם), חוקק המחוקק הישראלי שורה של חוקים המגינים על החיילים, השוטרים והסוהרים. מכוח חוקים אלו יכול כל חייל, שוטר או סוהר, אשר נפגע בעת מילוי תפקידו (בהתאם לתנאים שיפורטו להלן) לתבוע את זכויותיו ממשרד הביטחון - אגף השיקום.

מיהם הזכאים לתבוע תגמולים ממשרד הביטחון בעקבות פגיעה (חבלה או מחלה)?

חיילים, שוטרים וסוהרים המשרתים בסדיר או בקבע, ואף כאלה שהשתחררו מהשירות ואשר נפגעו תוך ועקב שירותם רשאים לתבוע את משרד הביטחון.

זכאותם של החיילים נובעת מכוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 (להלן: "חוק הנכים").

זכאותם של השוטרים קמה מכוח חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א - 1981 ושל הסוהרים מכוח חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמא - 1981. חוקים אלו מגדירים את זכאותם של השוטרים ואת הסוהרים כזכאותם של חיילים כמשמעם בחוק הנכים (בשינויים המחייבים) ולכן כל פעם שנאמר "חייל" נראה בשוטר ובסוהר כבעלי זכאות שווה על-פי חוק הנכים*.

הכלל לזכאותם של כל האמורים לעיל הוא שעליהם להוכיח שהפגיעה (חבלה או מחלה) נגרמה תוך ועקב שירותם.

* לשם הנוחיות נתייחס במדריך זה לחיילים, אך הכללים חלים אף על שוטרים וסוהרים בשינויים המחויבים.

איזו פגיעה תזכה לתבוע תגמולים ממשרד הביטחון?

? כאמור, חייל שנפגע תוך ועקב שירותו יהא זכאי לתבוע תגמולים ממשרד הביטחון בגין פגיעותיו.

? סעיף 1א לחוק הנכים מגדיר גם את זכאותם של חיילים, אשר נפגעו בדרך למחנה או ממנו ובלבד שהשהות מחוץ למחנה הייתה כדין ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו.

? זכאותו של חייל השוהה בחופשה תחול רק אם הפגיעה נגרמה בדרכו מן המחנה אל יעד חופשתו או בדרכו אל המחנה מיעד חופשתו.

? זכאותו של חייל שנפגע בעת חופשתו מוגדרת בחוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), תשמח-1988. בהתאם לחוק זה יש למלא אחר התנאים הבאים על מנת שחייל יהא זכאי לתבוע תגמולים ממשרד הביטחון:

1. החבלה אירעה בעת שהחייל לא נעדר מן השירות שלא ברשות.

2. אם החבלה אירעה בעת שהחייל לא מילא תפקיד בשירות, היא אירעה תוך תקופה של ארבעה-עשר הימים הראשונים שבהם לא מילא תפקיד בשירות.

3. החבלה לא אירעה תוך כדי עיסוקו של החייל בעבודה, בעיסוק או בפעילות ספורטיבית, אשר נהוג לקבל בעבורם תמורה, בין בכסף ובין בשווה כסף, בין אם אושרו כדין לפי פקודות הצבא ובין אם לאו, בין אם בפועל ניתנה תמורה כאמור ובין אם לאו.

אולם, במידה והעבודה אושרה על פי פקודות הצבא מטעמים של מצוקה כלכלית קשה, תחול על החייל הזכאות לתבוע תגמולים ממשרד הביטחון.

* נציין, כי שלא כבעלי הזכאות המפורטים לעיל, חייל שנפגע בחופשתו יהא זכאי לתגמולים אך ורק במידה וכתוצאה מהחבלה נקבעה לו על ידי ועדה רפואית לפי חוק הנכים דרגת נכות של 20% לפחות וכל עוד דרגת הנכות לא פחתה מ- 20%.

מי יוכר כ"נכה" על-פי חוק הנכים?

כל אדם, אשר במהלך וכתוצאה מהשירות איבד או הפחית את כושר הפעולה שלו (גופנית או שכלית), ייחשב כנכה לפי חוק הנכים, ויהיה זכאי למימוש זכויותיו כמפורט בחוק זה. בעניין זה, אין זה משנה אם הנכות נגרמה כתוצאה מתאונה, מחלה או החמרת מצב רפואי קודם שממנו סבל אותו אדם עוד קודם לכן (סעיף 1 לחוק הנכים).

מה צריך לעשות על מנת שמשרד הביטחון יכיר בחייל כנפגע זכאי?

על מנת שנפגע יוכר ע"י משרד הביטחון כנפגע זכאי, עליו להגיש בקשה לקצין התגמולים להכרה בחבלה או המחלה, ככזו שנגרמה במהלך ובעקבות השירות. את הבקשה הנ"ל יש להגיש על גבי טופס בקשה להכרת זכות (חבלה) במקרה של חבלה או טופס בקשה להכרת זכות (מחלה) במקרה של מחלה.

ערר על החלטת קצין התגמולים

נפגע, שקצין התגמולים קבע, שאינו זכאי על-פי חוק הנכים לא יוכל לתבוע על-פי חוק הנכים ולכן עומדת לרשותו זכות ערר בפני וועדת ערר שליד בית משפט השלום. הערר יוגש תוך שלושים יום מהיום שבו הגיעה אל הנפגע ההודעה על החלטת קצין התגמולים. יחד עם זאת, הועדה רשאית להאריך לנפגע את מועד הערר לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושים יום.

הערר יוגש לוועדת הערר בכתב בארבעה העתקים, כאשר עותק לקצין התגמולים שעל החלטתו מערערים יישלח על-ידי הוועדה. הוועדה רשאית לאשר את החלטת קצין התגמולים או לשנותה. לדיון בפני וועדת הערר יכול להופיע הנפגע שהגיש את הערעור או בא כוחו, ולטעון את טענותיו.

ערעור על החלטת הועדה לעררים

בהתאם לסעיף 34 לחוק הנכים, רשאים הנפגע או קצין התגמולים לערער על החלטת וועדת הערר לפני בית המשפט המחוזי בשאלה משפטית בלבד. הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום קבלת החלטת הוועדה. בית המשפט המחוזי רשאי לאשר את החלטת הוועדה, לבטלה, לשנותה או להחזירה לוועדה.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון. המערער צריך להגיש בקשת רשות ערעור תוך 45 יום ממתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי. במידה וניתנה רשות לערער, יוגש הערעור תוך שלושים ימים מיום שניתנה הרשות.

קביעת שיעור הנכות (דרגת נכות)

במידה והוכרה הפגיעה על-ידי קצין התגמולים, יוזמן הנפגע להופיע בפני ועדה רפואית לצורך קביעת שיעור הנכות שנגרמה לו בעקבות האירוע נשוא תביעתו. הועדה הרפואית תקבע את שיעור הנכות בהתאם לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) תש"ל-1969. הועדה רשאית לקבוע נכות זמנית או צמיתה, בהתאם לשיקול דעתה הרפואי.

הועדה הרפואית מורכבת מרופאים מומחים ניטראליים (ללא תלות כשלהי במשרד הבטחון) והחלטותיה מתקבלות על סמך הבדיקות שערכה לנפגע והממצאים שמצאה בבדיקות אלו. הרכב הועדה כולל רופאים בהתאם לתחומי הרפואה השונים שבהם נפגע התובע. בסיום כל הבדיקות הרפואיות, תעריך הועדה את שיעור נכותו של הנפגע באחוזים בהתאם לאמור בקובץ המבחנים לקביעת דרגת נכות.

נפגע שנקבעה לו דרגת נכות בשיעור של 10%-19% לצמיתות, זכאי לקבלת מענק נכות חד פעמי וזאת בתנאי כמובן שלא הוגש ערעור על החלטת הועדה הרפואית.

מי שנקבעה לו נכות בשיעור של 20% ומעלה, יהיה זכאי לקבלת קצבה חודשית למשך חייו.

נפגע שנקבע לו נכות של למעלה מ-10% לצמיתות, יהא זכאי לקבלת טיפולים רפואיים רלוונטיים לפגיעתו במסגרת קופות החולים על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. כמו כן, הנפגע הנ"ל יהא זכאי לקבלת הנחה בתשלום חשבונות הארנונה של בית מגוריו.

ייתכנו מצבים שבהם עבר זמן רב בין מועד קרות הנזק ובין מועד קביעת הנכות ע"י הועדה הרפואית. במקרים שכאלה, תיקבע הועדה את מועד תחילת הנכות בדרך כלל כמועד בו קרה הנזק והנכה יוכל לקבל פיצוי רטרואקטיבי החל מיום הפגיעה.

לאחר שתיקבע הנכות ויחלוף מועד הערעור, יקבל הנכה הודעה מקצין התגמולים על זכאותו לקבלת הפיצוי המתאים.

ערעור על החלטת הועדה הרפואית

נפגע הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטת ועדה רפואית רשאי לערער עליה תוך 45 יום מיום קבלת ההודעה על ההחלטה (אולם הממונה על הועדה הרפואית העליונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך בשישים ימים את המועד האמור לבקשתו המפורטת בכתב, של הנפגע או בא-כוחו). הערעור יוגש לועדה הרפואית העליונה על גבי טופס ערעור על החלטת ועדה רפואית לפי תקנות הנכים (ועדה רפואית עליונה) תשכ"ד-1964. הערעור יוגש באמצעות קצין התגמולים על טופס שייקבע על ידיו בצירוף החלטת הועדה הרפואית שעליה מערערים ובצירוף תיעוד רפואי מתאים שברשות הנפגע.

מעבר לנפגע עצמו, אף קצין התגמולים רשאי לערער על החלטת הועדה הרפואית במידה וזו טעתה טעות כלשהי בהחלטתה או שהיא חרגה מסמכויותיה או מסדרי עבודתה. ערעור זה יוגש תוך שלושים יום מיום קבלת ההודעה על החלטת הועדה הרפואית המכילה, לדעתו של קצין התגמולים, את הטעות או החריגה.

לאחר דיון בערעור רשאית הועדה העליונה לאשר לבטל או לשנות את החלטת הועדה מהדרג הראשון.

ערעור על החלטת הועדה הרפואית העליונה

בהתאם לסעיף 12א. לחוק הנכים, רשאים הנפגע או קצין התגמולים לערער על החלטת הוועדה הרפואית העליונה לפני בית המשפט המחוזי בשאלה משפטית בלבד. הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום קבלת החלטת הוועדה. בית המשפט המחוזי רשאי לאשר את החלטת הוועדה, לבטלה, לשנותה או להחזירה לוועדה.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון. המערער צריך להגיש בקשת רשות ערעור תוך 45 יום ממתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי. במידה וניתנה רשות לערער, יוגש הערעור תוך שלושים ימים מיום שניתנה הרשות.

זכאות לקבלת טיפולים רפואיים

מי שהוכר ע"י משרד הביטחון כנפגע, זכאי לקבלת טיפול רפואי בהתאם לנכותו ללא כל תשלום.

על אופן הטיפול וצורתו מחליט הרופא המחוזי של לשכת השיקום והוא זה שמפנה את הנכה לרופאים המקצועיים הרלוונטיים, למוסדות הרפואיים וכד' לקבלת הטיפולים המתאימים. הרופא המחוזי הוא זה שגם מחליט לגבי הצורך במתן תרופות וציוד רפואי לנכה.

את דרך הטיפול המתאימה קובע הרופא המחוזי לאחר קבלת המלצה מתאימה מרופא מומחה אשר אליו הופנה הנכה. הרופא המחוזי אינו חייב לקבל את המלצת הרופא המומחה ובמידה והחלטת הרופא המחוזי אינה מספקת את הנכה, יש באפשרותו לערער עליה בפני הרופא המרחבי.

נפגע שקיבל טיפול שהוא זכאי לו ולא קיבל על כך תחילה אישורו של הרופא המחוזי, רשאי הרופא האמור לאשר לו את ההוצאות שהוציא בעד אותו טיפול, אם נתמלאו כל התנאים שלהלן:

1. הנפגע לא קיבל אישור מוקדם כאמור מסיבה שיש בה צידוק.

2. השהיית הטיפול היתה עלולה לסכן את חייו של הנפגע, להגדיל את נכותו או לסבך את ריפויו.

3. הנפגע קיבל את הטיפול במוסד מוסמך שהיה סמוך למקום הימצאו, או שקיבל את הטיפול במוסד או אצל רופא מתאימים שאינם מוסד מוסמך והם הסמוכים ביותר למקום הימצאו, משום שלא היתה לו אפשרות לפנות למוסד מוסמך.

4. הנפגע בא במגע עם הרופא המוסמך המקומי מיד לאחר שניתנה לו אפשרות לכך ומילא אחר הוראות אותו רופא בקשר לטיפול.

5. הנפגע הגיש לרופא המחוזי תוך שבועיים מגמר הטיפול, ואם נמנע ממנו, בגלל סיבה שיש בה צידוק, מלמלא אחר הוראה זו במועד האמור- תוך שבועיים מיום שחלפה המניעה, חשבון וקבלות על ההוצאות שהוציא, כשהם מאושרים בידי הרופא המוסמך המקומי.
במידה והוציא הנפגע הוצאות נסיעה, כלכלה או לינה לצורך עצמו או לצורך מלוויו בקשר לטיפול שהוצאותיו שולמו לו כאמור לעיל, רשאי הרופא המחוזי לאשר תשלום ההוצאות, כולן או מקצתן.

מי שנקבעה לו נכות בעקבות מצב רפואי הדורש שימוש בעזרים רפואיים, זכאי לקבלת ציוד עזר רפואי המתאים ודרוש לצרכיו (כגון תותבות, מכשירי שמיעה, כיסאות גלגלים, מיטות מיוחדות וכיו"ב).

מי שנקבע לו נכות נמוכה מ-10%, זכאי לקבלת טיפול למצבו במסגרת קופות החולים על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.

זכאויות נוספות למי שהוכר כנכה

נפגע שהוכרה תביעתו יהא זכאי בתנאים מסוימים לתרופות, הבראה, עזרת צד ג', מלווים, חמי מרפא וכד' והכל בהתאם למהות הפגיעה וצורכי הריפוי.

החמרת מצב

נכה אשר הוכר על-ידי קצין התגמולים, ונקבעה לו נכות כלשהי לרבות 0%, רשאי לפנות בבקשה לפתיחת הדיון בעניינו פעם נוספת בכל שלב במהלך חייו, כאשר חלה חמרה כלשהי במצבו הרפואי שהוכר על-ידי קצין התגמולים. הבקשה תוגש על-גבי טופס בקשה לבדיקה חוזרת על-ידי ועדה רפואית ובלבד שעברה לפחות חצי שנה לאחר הבדיקה האחרונה.

לאחר קבלת בקשתו, יוזמן הנכה לבדיקה עדכנית בפני ועדה רפואית, אשר תבחן את מצבו בהשוואה למצבו הרפואי בעת שעמד בפני הועדה הרפואית בפעם האחרונה קודם לכן. אם אכן תשתכנע הועדה הרפואית, כי חלה החמרת במצבו של הנכה, תיקבע נכותו מחדש בהתאם למצבו העדכני.

גם על החלטת הועדה בשלב הזה ניתן לערער כמפורט לעיל.

ברירת תביעות על-פי חוק הנכים או חוקים אחרים

במידה והנפגע זכאי לתגמולים מכוח חוק הנכים וכן זכאי לתגמולים מכוח חוק אחר, בידו ההחלטה על-פי איזה חוק יתבע  ובלבד שלא יקבל כפל פיצוי. דוגמא לכך ניתן ללמוד ממקרה של חייל שנפגע במהלך ועקב שירותו בתאונת דרכים. במקרה כזה רשאי הנפגע לבחור האם לתבוע את הפיצויים המגיעים לו בעקבות נזקיו על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), או בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. נציין, כי לכל דרך תביעה יתרונות וחסרונות וחשוב לדעת עליהם לפני ההחלטה באיזו דרך לתבוע.

התיישנות

תביעתו של נפגע תתיישן לפי חוק הנכים שלוש שנים לאחר שחרורו של הנפגע מן השירות הצבאי שבו שירת כאשר קרתה פגיעתו. אולם, קצין התגמולים רשאי להאריך את התקופה הזו כאשר האירוע שגרם לתאונה נרשם ותועד ברשומות של צה"ל או רשומות אחרות כלשהן אשר מנוהלות ע"י המדינה. יצוין, כי ישנן מחלות שתקופת ההתיישנות שלהן הנה קצרה אף יותר (שנתיים), כך שבכל מקרה מומלץ שלא להשתהות בהגשת התביעה ורצוי למצות את זכויותיכם מיד לאחר האירוע המזכה.

המלצות לנפגעי משרד הביטחון למיצוי זכויותיהם ניתן למצוא במדריך לנפגעי משרד הביטחון שבאתר המשרד.

כל הזכויות שמורות לעורך-דין אליהו קייקוב ©

יודגש: האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!